היום נדבר על נוירולוגיה של התיפוף, שהיא בעצם קשר בין הפעילות המוח של המתופף לבין התיפוף. כפי שאנחנו יודעים במציאות יש שני סוגים של האנשים, אלה שמסוגלים לשמור על הקצב לבין אלה שלא. גם כן קורדינציה שמצריך תיפוף היא זאת שבדרך כלל מבדילה בין המתופף לבין אדם רגיל. מכאן נשאלת שאלה, האם מבנה המוח ופעילות מוחית של עוסק בלימודי תיפוף או/מתופף  שונים מאלה שלא מתופפים גלל. בפוסט הזה נביא ממצאים מחקריים ותצפיות שונים, נוגעים לפעילות מוחית של המתופף.

כך מתוצאות המחקר שנערך בשוויץ ועסק בהשוואה בין המתופפים לאלה שלא, עלה שמתופפים חכמים יותר מאלה שלא מתופפים ונמצא קשר חיובי  בין השמירה על הקצב לבין רמת אינטליגנציה ויכולת לפתור בעיות. המסקנה הייתה שמתופפים הם אינטלקטואלים טבעיים ולימודי תיפוף ועיסוק בתיפוף מעלים את רמת האינטליגנציה ויצירתיות.

מדענים מאוקספורד מצאו שבזמן התיפוף כמות הגדולה של האנדורפינים נזרקת לזרם הדם וזה משפר מצב רוח, מעורר אמוציות חיוביות וגם כן מסייע  לאנשים ליהנות יותר מעבודה משותפת. מכאן אפשר לראות בתיפוף גם כן סוג של תרפיה שעוזר לאנשים להוציא תסכולים, כעסים ולפרק אנרגיות שליליות. גם כן תופעת הלהקות כאשר חבריהם נכנסים ל”היי” על הבמה, תוך שיתוף פעולה וביצועים מעולים מוסברת באמצעות שינויים ההורמונליים שחשה כל הלהקה בכלל ומתופף בפרט בזמן הביצוע.

מתופף לשעבר של Grateful  Dead  שמחבר במופעים שלו בין גלי המוח לבין שלו, טוען שתיפוף מסוגל להניע קהלים שלמים ואף להחזיר חולי אלצהיימר לזמן כאן ועכשיו. הוא מביא דוגמה של סבתא שלו שנכנסה לחזרה ונחשפה לעוצמה של התיפוף, פשוט זיהתה   אותו.

מכל משאמור לעיל עולות מספר שאלות: האם מתופפים חכמים יותר מאנשים שלא מתופפים? האם כולנו צריכים להתאמן ולהרגיש כמו מתופף? לשאלות אלה  אין תשובה חד משמעית. אבל ללא ספק מתופפים חושבים ומרגישים אחרת מעמיתים הרחוקים מהתיפוף. תראו למשל פולילריתמיקה שמתופף מסוגל לבצע או מערכות התופים ענקיות במופעים שמתופפים שולטים בהן. מסקנה: בואו ללמוד תופים, תתופפו, תתקדמו ותהיו חכמים, יצירתיים ופעילים יותר.

דמיטרי יארצקי- מורה לתופים ומנהל סטודיו די – בה”ס לתיפוף ואומנויות נגינה.